מכוניות פרטיות, מסחריות, מיניבוסים, אוטובוסים, מוניות, משאיות, אופנועים, קטנועים וכיוצא באלה כלי רכב, הנעים בכוח מכני על פני הקרקע וייעודם העיקרי לשמש לתחבורה יבשתית.
גם רכבות, טרקטורים, מכונות ניידות הכשירות לנוע בכוח מכני בכביש, נגררים ונתמכים.
הפסיקה הישראלית עשירה במחלוקות בסוגיה זו ומתחדשת ממש מדי יום. כך למשל, קיימים חילוקי דעות בשאלה אם קלנועית היא רכב מנועי. לעיתים מה שבלשון יום יום לא נראה כלל כרכב מנועי ייחשב ככזה על ידי בתי המשפט.
כלי רכב שפגיעתם אינה מזכה בפיצוייםהחוק הוציא במפורש מהגדרת רכב מנועי כסאות גלגלים, עגלות נכים ומדרגות נעות. על פי הפסיקה גם מעליות אינן רכב מנועי.
סוגי שימוש ברכב המזכים בפיצוייםלא כל סוגי השימוש שאדם עושה ברכבו מכוסים בביטוח חובה. אבל מסגרת השימושים המזכים בפיצויים רחבה.
קודם כל, כמובן, נסיעה ברכב, החניית הרכב, כניסה לרכב וירידה ממנו.
אדם נפגע בירידה מרכב, כשכל מטרתו הייתה להוציא ממנו מצית. בעבר בית המשפט העליון קבע כי הוא אינו זכאי לפיצויים. כיום לאור שינוי המגמה בעליון ייתכן והתוצאה תהיה שונה.
גם פגיעה תוך כדי דחיפת הרכב או גרירתו מזכה בפיצויים. באותו אופן, גם פגיעות תוך כדי הידרדרות הרכב, התהפכותו, נפילת מטען או הינתקות חלק מרכב נוסע מזכות בפיצויים.
גם פגיעות בעת טיפול או תיקון דרך ברכב או פגיעות ממטען או מהינתקות חלק מרכב עומד או חונה, מזכות בפיצויים, ובתנאי שהנפגע לא נפגע במסגרת עבודתו. אולם, בית המשפט העליון קבע, כי פגיעה כתוצאה מכניסה לרכב במהלך תיקון דרך הנעשה בידי אחר, שאיננו המשתמש ברכב, מזכה בפיצויים, אפילו התיקון נעשה במסגרת עבודתו של המתקן.
פגיעה עקב החלפת גלגל ברכב שלא על ידי בעל מקצוע מזכה בפיצויים. אולם יש שופטים הסבורים, כי החלפת הגלגל בתום הנסיעה אינה מזכה בפיצויים.
התפוצצות או התלקחות של הרכב, בשל רכיב החיוני לנסיעתו, גם היא מכוסה בביטוח חובה. בית המשפט העליון קבע כי התפוצצות או התלקחות אלה מכוסות, אפילו השימוש ברכב באותה עת לא היה למטרות תחבורה.
פגיעה ברכב חונה
על פי לשון החוק, פגיעה ברכב שחנה, מכוסה בביטוח חובה, בתנאי שהרכב חנה במקום שאסור לחנות בו.
זהו ניסוח משונה: כאילו הזכות לפיצויים תלויה בשאלה אם לרכב היה תו חניה או לא.
לכן בא בית המשפט העליון וקבע, כי המשפט "חנייה במקום שאסור לחנות בו", כוונתו לחניה היוצרת סיכון תחבורתי. לעומת זאת, חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב חניה אסורה גם אם יש במקום תמרור האוסר חניה.
נהג עצר בשולי הדרך והמתין לעזרה. תוך כדי המתנה נפגע מרכב שסטה ממסלול נסיעתו. בית המשפט העליון קבע כי הנפגע זכאי לפיצויים ממבטח הרכב שלו (החונה) למרות שלרכב היוצא מכלל שימוש מותר לחנות בצידי הדרך. זאת משום שחניה כזו יוצרת סיכון תחבורתי.
עוד קבע בית המשפט העליון, כי מבטח הרכב החונה חייב בפיצויים, אפילו החניה או השימוש ברכב לא היו למטרות תחבורה; וכי תיקון דרך ברכב חונה מכוסה, גם בשעה שהרכב חנה כדין.
טעינה או פריקה כשהרכב עומד
פגיעה עקב טעינה או פריקה, של מטען כשהרכב עומד אינה מזכה בפיצויים. כך קובעת לשון החוק. אולם בית המשפט העליון צמצם חריג זה וקבע, כי כאשר הפגיעה נובעת משימוש ברכב, אשר הוא כשלעצמו מזכה בפיצויים, אין זה משנה שהשימוש נעשה במהלך, או לצורך טעינה ופריקה.
לדעת בית המשפט העליון, הנפגע זכאי לפיצויים גם כאשר פגיעתו ארעה עקב:
§ ירידה מרכב פרטי בתום הנסיעה תוך פריקת סל מצרכים המצוי במושב שליד.
§ כניסה לרכב או ירידה ממנו במהלך טעינה או פריקה.
§ התהפכות רכב או הידרדרותו, במהלך פעולת פריקה או טעינה, עקב העברת מטען כבד אל צדו האחורי.
§ פריקה או טעינת משא הגוררות עימן שינוי בנקודת מרכז הכובד של המשאית ומביאות להתהפכותה.
§ ירידה דרך הפתח האחורי של משאית כשעל גב היורד מצוי מטען.
§ החלקה ממיכלית דלק, כאשר הנהג עצר את המשאית לצורך בדיקת נעילת פתחי מילוי הדלק, למרות שהבדיקה בוצעה בתום ריקון שאריות הדלק שנותרו במיכלית.
§ נפילה ממדרגה המותקנת מתחת לדלת האחורית של ארגז משאית, בתום פריקת סחורה.
§ נפילה מעגלת משאית, כאשר הנהג עצר את המשאית מחוץ לאזור טעינתה, על מנת לסגור את דלתות האמבטיה של עגלת המשאית.
§ התפוצצות או התלקחות של רכב עומד במהלך פריקה או טעינה.
§ פריקה או טעינה באמצעות מנוף המופעל בכוחו המכאני של הרכב.
§ פריקה או טעינה בעת שהרכב שנפגע חנה במקום שאסור לחנות בו.
§ טעינה ופריקה במסגרת תיקון או טיפול דרך ברכב.
§ הידרדרות או התהפכות רכב בזמן פריקה וטעינה.
לעומת זאת, לדעת בית המשפט העליון, הנפגע אינו זכאי לפיצויים כאשר פגיעתו ארעה עקב:
§ ארגז שנפל ממשאית עומדת במהלך טעינה, או פריקת ארגזים.
§ נפילה או הינתקות חלק מרכב עומד בעת טעינה או פריקה.
§ פתיחת דופן אחורית של משאית לצורך טעינת המשאית.
§ סגירת דופן אחורית של משאית עם סיום הטעינה.
§ קיפול בד ברזנט, שכיסה מטען, לאחר הפריקה.
§ פריסת בד ברזנט על מטען וקשירתו.
§ בדיקת יציבות מטען וקשירתו.
מה דינה של פגיעה ממכסה מטען בעת העמסת מצרכי מכולת. דוגמא ספציפית זו לא אוזכרה בעליון. אחד מבתי המשפט קבע כי במקרה כזה קיימת זכאות לפיצויים. לדעתו, החריג של פריקה וטעינה כוונתו רק לפריקה וטעינה מסחריים ולא פרטיים.
תאונות הנגרמות על ידי כלים ייעודיים: מלגזות, מנופים, רמפות
אם הכלי הייעודי ניצל את הכוח המכאני של הרכב, השימוש בו מזכה בפיצויים. בית המשפט העליון קבע, כי הזכאות לפיצויים קיימת, אפילו הכוח המכאני של הרכב נוצל שלא למטרות תחבורה.
מערבל הזרים בטון ממשאית לגג שקרס. פועלים שהיו על הגג נפצעו. העליון: מדובר בתאונת דרכים. שהרי המערבל ניצל את הכוח המכאני של המשאית.
באותו אופן קבעו בתי המשפט, כי נפגעים ממתקן קידוח וכן נפגעים מפיצוץ צינור של מדחס אוויר, זכאים לפיצויים כנפגעי תאונות דרכים.
ילד עמד על רמפה מחוברת לארגז משאית. חברו העלה והוריד את הרמפה בלחיצת כפתור מלוח הפיקוד שלה. רגלו של הילד נתקעה במרווח שבין הרמפה למשאית. העליון: הילד זכאי לפיצויים, למרות שהפך את הרמפה לזירת משחקים. מקרה דומה, של תאונה במהלך משחק ילדים, בכננת קדמית של ג'יפ, שנועדה לחילוץ עצמי של הג'יפ נדון בעליון. גם כאן נקבע כי על אף שהתאונה אירעה עקב משחק ילדים, הנפגעים זכאים לפיצויים.
שניים עסקו בהתקנת ברזים במיכלי גז. ניצוץ ממערכת החשמל של מלגזה, שעמדה בסמוך, גרם להתלקחות הגז. השניים נפגעו. העליון: בהעדר הוכחה, ש"הדבר אירע עקב ניסיון התנעת המלגזה, או בתהליך החנייתו", יש להניח, כי "המערכת החשמלית הייתה פתוחה לצורך אחר- למשל, לשימוש במלגזה לצורך הטענת מטענים...", והנפגעים אינם זכאים לפיצויים. לדעתנו, אין זה סביר להטיל על נפגע שאינו המשתמש ברכב, את הנטל להוכיח לאיזו מטרה הותיר המשתמש את מערכת החשמל פתוחה.
קיימות גם דוגמאות נוספות של תאונות בהן מעורבים עגורנים, מלגזות, מכבשים וכיוצא באלה כלים שאינם מיועדים לתחבורה יבשתית. בכל מקרה של תאונה בכלי מסוג זה, הנך מוזמן לבדוק את הפסיקה העדכנית.
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
